הוועדה החליטה להעתיק 2 עצים נדירים שיועדו לכריתה בדרך השלום בניגוד להמלצת האגרונומים ולמרות סיכויי הקליטה הנמוכים
אחד הנושאים הבולטים בשיח הציבורי ושהפכו ליותר ויותר חשובים בשנים האחרונות הוא שימור והגנה על עצים בפרוייקטי בניה. הוועדה בתל אביב מובילה בתחום זה ויותר ויותר דיונים עוסקים בבדיקת וברור המלצות האגרונומים, יורדים לפרטים ומנסים לשמר כמה שאפשר מהעצים, בטח כשמדובר בעצים ותיקים ועל אחת כמה וכמה בעצים נדירים.
כזה היה הדיון שנתקלתי בו, לגבי פרויקט גדול בדרך השלום שמקדמת שיכון ובינוי, הריסת 3 בנייני מגורים והקמת 6 בניינים חדשים במקומם, מעל 3 קומות מרתף תת-קרקעי משותף.
במתחם ישנם 93 עצים, חלקם מאד נדירים. לאחר בחינות רבות מול האגרונומים ומול אדריכל הפרויקט, תוך התחשבות בגורמים רבים ובכדי לאפשר היתכנות של המרתף והכניסה אליו, הצוות המקצועי המליץ לוועדה לעקור כ-60 מהם לטובת הפרויקט. בוועדה ביקשו לקבל פירוט על כל עץ ועץ כדי להבין אם ניתן להציל את חלקם, אבל 2 עצים, מספר 21 ו-37, קיבלו התייחסות מיוחדת. מדובר בברוש ביצות, (או בשמו האגרונומי טוכסידיון דו-טורי), עץ הגדל טבעי בדרום-מזרח ארה"ב, שבודדים מסוגו קיימים בתל אביב, ולגביהם נקבע כי שימורם ימנע את הקמת החניון.
לאחר קבלת דו"ח האגרונום ובשל מורכבות הפרויקט, יצא יוני שרוני, אגרונום מכון הרישוי, לסיור בשטח כדי לבדוק את מצבם. בסיור ראה יוני שהעצים לא מקבלים השקיה סדירה והעלים שלהם מאד דלילים וקבע שלא יצליחו להעתיק אותם.
לאחר שהוועדה ביקשה לקבל הסברים על העצים ולבדוק אפשרות בכל זאת לשמר אותם, ברישוי הסבירו שזה בניגוד לחוות הדעת המקצועית של האגרונום והוא זומן להסביר את עמדתו לפני הוועדה. בדיון יוני הסביר שבתוך המגרש אין מקום אחר לקלוט את העצים, ולמרות שהוא לא מאמין בכך, הוא בכל זאת בדק מול אגרונום אגף שפ"ע, אשר לא הסכים בכלל לקלוט את העצים בשטח ציבורי בגלל סיכויי הקליטה הנמוכים שלהם.
הצוות המקצועי גם הסביר שכשעוקרים עץ מקבלים ערך חלופי עבורו ובכסף הזה העירייה משתמשת לשתילת עצים חדשים במרחב הציבורי. לעומת זאת, כאשר מעתיקים עץ, גם עלות ההעתקה גבוהה הרבה יותר, גם צריך להמשיך וללוות את תהליך הקליטה ע"י אגרונום מומחה פעם בשבוע וגם אם בסוף ההעתקה נכשלת, לא ניתן לקבל ערך חלופי לשתילה חדשה. וזה חלק מהשיקולים שעושים האגרונומים. דרך אגב, הערך החליפי של כל העצים בפרויקט הגיע ל-180,000 שח, כש-24,000 מתוכם ל-2 הברושים.
למרות שסיכויי הקליטה שלהם עומדים על כ-20% (לפי יוני שרוני), הוועדה התעקשה בגלל נדירותם של העצים, לנסות ולהציל אותם וקבעה כי יש לקבל מפרט מהאגרונום- ולהעתיק את העצים.
אז בואו נחזיק להם אצבעות, למען בריאותם וסיכויי קליטתם, נקווה שהימור הוועדה נגד הסיכויים יצליח, ושכספי הציבור לא יתאדו עם העצים הנדירים. שבאמת חבל שאין כמותם יותר בסביבה.
ואם אתם נופשים בסוכות בצפון ועוברים בקרית שמונה, בפארק הזהב ישנה חורשה מרשימה עם 12 עצים כאלו, עם צמרות בגובה של יותר מ-20 מ'. שווה ביקור.
ושיהיה לכולנו חג שמח ושנה טובה!
דרך אגב, כדי לקבל עוד רקע, שוחחתי עם גדעון הרטמן, אגרונום שעובד הרבה בתל אביב, אשר היה מופתע לשמוע על קיום העצים, וגם הוא סבר שאין סיכוי שהם יקלטו. עוד הוא הסביר שעץ כזה אמורים להעתיק עם "רפסודה" של אדמה בעומק 80 ס"מ (עם השורשים האפקטיביים) ובגודל 3*4 מ', ובגלל המשקל האדיר צריך 2 מנופים לכך ומכיוון שהעץ חייב לעמוד על המשאית, זה גם אתגר לשנע ולטייל איתו ברחבי העיר. תראו דוגמא ממקום אחר בעיר:
מעניין? מחכים? תמשיכו לעקוב ותפיצו לכולם. העץ הבא יכול להיות אצלכם בפרויקט. אז שתהיו מוכנים.
לא ניתן היה להקים 3 מגדלים לצורך העניין ולהשאיר את העצים ללא פגע? כשמדובר במגדלים לא חייבים להיות 3 יתדות תקועות בקרקע. לא חייבים גם חניון על כל המגרש.